למרות התקוות לרפורמה פוליטית משמעותית, הרוח של הבחירות לאספה לאומית (פרלמנט) לא הפליגה לטובת הממשלה, ולא עמדו בציפיות של כמה פלגים אחרים שציפיו לשינוי משמעותי בנוף הפוליטי המנהל את הסמכות המחוקקת במשך כמעט עשור. השינוי הצפוי היה מינימלי, עם רק 10% סחרור בתרכובת הפרלמנט, לעומת 22% הצפוי, תוך שמירה על 90% מהכנסת הקודמת. זה כלל את חזרתם של שלושה חברי פרלמנט לשעבר לפרלמנט: סאלח אסור ואחמד אל-פדל ממועצת 2016, וד"ר אובאייד אל-ווסמי ממועצת 2020, וכתוצאה מכך רק 8 חברים חדשים מתוך 50 מושבים. הבחירות האחרונות באו בעקבות פירוק הפרלמנט של 2023, שלא נמשך יותר מ-9 חודשים. הפירוק חסר תקדים זה הוגש על ידי "הסטייה מהקבועות החוקתיות והשימוש המכוון בביטויים פוגעניים ללא הגבלה", על פי צו מס. 16 של 2024 שפורסם ב-15 בפברואר. מאז שהפך לנסיך הכתר, השייח' משאל אל-אחמד אל-סבא, עתה אמיר קווית, הדגיש "תיקון המסלול". בנאום הראשון שלו לפרלמנט לאחר שנשבע, הוא ביקר בחריפות את שני הסניפים המחוקקים והבצעיים על קשר נגד האינטרסים של המדינה. הפתעות בבחירות ההפתעה הראשונה של הבחירות הייתה החזרה המלאה של פרצופים ישנים, כולל אלה שנחשבו "הייקונים". עבדול כרים אל-קנדרי, חבר הפרלמנט שפעולותיו הובילו להכרזת ההתפרקות, ניצח ברוב מוחץ במחוז השלישי עם 9,428 קולות. הפתעה נוספת הייתה תפקוד הבוחרים, שעבר 62%, שיעור השתתפות גבוה בהתחשב בבחירות שהתקיימו לקראת סוף הרמדאן ובתוך חוסר תקווה לשינוי אמיתי. ההשתתפות הגבוהה הזו הדגישה את דאגת הציבור לעתיד הניסיון הבחירות של קווית ורצון לשמור עליו בעידן של פירוק הפרלמנט החוזר ונשנה. בנוסף, הבחירות הדגימו חששות לגבי הונאת אזרחות, נושא מרכזי שהועלת על ידי הממשלה לצד הקמפיין הבחירות. למרות השינויים הקטנים, הבחירות הביאו לפרלמנט שבו השלטה האופוזיציה, שמרה על 29 מתוך 50 מושבים, אם כי מפולגנים. האסיפה מחולקת באופן שווה בין תושבי הערים (25 חברי פרלמנט) לבין השבטים (25 חברי פרלמנט). אסלאמיסטים סונים השיגו חלק ניכר (8 מושבים לתנועה הסלפית), ומקום אחד הלך לתנועה האסלאמית החוקתית (האחים המוסלמים), עם חברים נוספים שהיו שותפים קרובים במגוון מחוזות בחירה. האסלאמיסטים השיעים זכו בשלוש מושבים, ובמיוחד, בבחירות נרשמה ירידה בהשתתפות הצביעים השיעים למועמדים השיעים, לטובת מועמדים ליברליים או עצמאיים. אתגרים עתידיים תוצאות הבחירות היו ברורות כאשר ראש הממשלה הנבחר, ד"ר מוחמד סבה אל-סאלם, בחר שלא להקים את הממשלה הקרובה לאחר כהונתו הקצרה כראש ממשלה, מה שגרם למניעת מינויו של ראש ממשלה חדש, השייח' אחמד עבדאללה אל-חמד אל-סבה. כראש ממשלת קווית ה-11, ממשלתו, הינה ה-46 בהיסטוריה של קווית, תירש את האתגרים של ניווט דרך פרלמנט שנמצא בעיקר בידי האופוזיציה, יחסי פרלמנט שונים בשל תפקידים ממשלתיים קודמים, וציפיות לטפל בנושאים לאומיים דחופים, כולל רפורמות כלכליות והונאת אזרחות. ציפיות וסיכויים לעתיד אנליסט פוליטי ד"ר אייד מנאה צופה "לחימה בין הפרלמנט החדש לממשלה הקרובה". תפקידי השר ההיסטוריים של ראש הממשלה החדש ואיך היחסים האלה מתפתחים יכולים לקבוע את האקלים הפוליטי העתידי. הגישה של הממשלה להתקשר עם הפרלמנט ולתייחס לדרישות של חברי הפרלמנט באופן חוקי ומהיר תהיה קריטית כדי למנוע קרע פוטנציאלי. מי הוא ראש הממשלה החדש? שייח' אחמד עבדאללה אל-אהמד אל-סבה, שנולד ב-5 בספטמבר 1952, מגיע ממורשת יוקרתית, והוא מילא כמה תפקידים ממשלתיים מרכזיים, מה שמעיד על ניסיון רב בשלטון. הרקע החינוכי שלו בכלכלה ופיננסים, יחד עם תיק מגוון בתפקידים ממשלתיים, קובע תקדים לסגנון המנהיגות שלו. עם זאת, הדרך שלו קדימה תדרוש לנווט דרך עימותים פרלמנטריים, המשקפים אתגרים בעבר במהלך כהונתו כשר. הגישה של ראש הממשלה החדש באיזון יחסי החקיקה ובהתמודדות עם סוגיות לאומיות קריטיות תהיה מרכזית בעיצוב הנוף הפוליטי והכלכלי של קווית.