ראש ממשלת פקיסטן, שחבאז שריף, ונשיא איראן, אברהם ראיסי, דנו בשיפור היחסים בין איסלאמבאד לטהרן לאחר חילופי תקיפות צבאיות חסרות תקדים בתחילת השנה. משרד השחבאז הצהיר כי למנהיגים היה "דיון חיוני" על שיפור היחסים הדו-צדדיים, במיוחד בסחר ותקשורת, ו"סכימו על הצורך במאמצים משותפים של שתי המדינות במאבק בטרור". עם הגעתו הבוקר לעיר הבירה הפקיסטנית, ראיסי הזהיר מפני ניסיונותיה של ישראל "לחתום על היחסים בין מדינות אסלאמיות", לפני פגישתו עם ראש ממשלת פקיסטן. ביקורו של ראייסי באיסלאמבאד בא בעקבות הסלמה במתח במזרח התיכון לאחר שאיראן ביצעה בשבוע שעבר מתקפה חסרת תקדים על ישראל, ומרכז איראן נפגעה מה שמקורות טוענים כי היה התקפה ישראלית ביום שישי. שחבאז שריף קרא להפסקת עוינות מיידית בעזה, ובמסיבת עיתונאים משותפת עם ראייסי, הוא קרא למדינות האסלאמיות להציג עמדה מאוחדת לסיום הסכסוך בעזה. שריף אמר, "פקיסטן ואיראן מודאגים מהמצב של תושבי עזה ומגינים את פשעי המשטר הציוני... אנו דורשים מכל המדינות שיתוף פעולה כדי לסיים את הפשעים בעזה בהקדם האפשרי". היסטוריה של יחסי איראן ופקיסטן הייתה מתוחה, עם התקפות הטילים בינואר היו האירועים החמורים ביותר בשנים. מאמצי הרגיעה של המצב הובילו במהרה לכל מדינה להצהיר על כבוד לריבונות ולשלמות הטריטוריאלית של האחר ומחויבות להגברת שיתוף הפעולה הביטחוני. ביקורו של שר החוץ האיראני חוסיין אמיר-עבדולח'יאן באיסלאמבאד בסוף ינואר הביא לשני הצדדים התחייבות לשפר את הדיאלוג ולמנה קציני קשר. הפצצה האיראנית והתגובה הפקיסטנית בהתאם בינואר גרמו ל-11 נפגעים משני הצדדים, רובם נשים וילדים, על פי הרשויות. ביקורו של ראייסי מסמל צעד משמעותי לקראת הנורמליזציה של היחסים עם איסלאמבאד. עם זאת, באיראן, המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, ולא הנשיא, הוא זה שיש לו את המילה האחרונה בענייני המדינה המרכזיים, כמו מדיניות חוץ וענייני גרעין. ראייסי ציין כי שתי המדינות חולקות קרקע משותפת במאבק בטרור, תוך הדגשת המאבק נגד חוסר יציבות, פשע מאורגן, וסחר בסמים. הוא הוסיף, "הרמה הנוכחית של היחסים אינה מקובלת; לכן, החלטנו להעלות את היחסים הסחר והכלכליים שלנו ל-10 מיליארד דולר", מדגיש כי "הגבול בין שתי המדינות מציג הזדמנות שניתן לנצל להעלאת עמיהם". לפני שעזב את טהראן, ראיסי אמר לכתבים שהדיונים עם ממשלת פקיסטן יתמקדו בענייני הגבול. המשלחות האיראנית והפקיסטנית חתמו על מזכר הבנה לשיתוף פעולה במגוון תחומים כלכליים, תרבותיים, בריאותיים וחקלאיים. רייסיי הגיע לאיסלאמבאד בבוקר יום שני לביקור רשמי של שלושה ימים, תוך אמצעי ביטחון מוגברים בבירה הפקיסטנית, שם הוא התקבל על ידי שר החוץ הפקיסטני, מוחמד אישאק דר. התקשורת האיראנית ציטטה את ראייסי אומר שר החוץ הפקיסטני כי "הקשרים בין שתי המדינות הם מעבר לשכנות טובה בלבד והם מבוססים על יסוד האחווה, יחסים קרובים, וקשרים היסטוריים". ראיסי הצהיר, "הציונים מנצלים חילוקי דעות בין מדינות אסלאמיות; לכן, האסטרטגיה שלנו היא אחדות נגד האסטרטגיה של אויבינו". משרד החוץ הפקיסטני הצהיר, "נשיא איראן מלווה על ידי אשתו ושלחת ברמה גבוהה", כולל שר החוץ ואנשי ממשלה אחרים ואנשי בכיר. ראייסי פגש גם עם גורמים פקיסטניים במהלך ביקורו, מלבד הפגישות עם שחבאז שריף וביקורים מתוכננים ללאהור במזרח ולעיר החוף הדרומית קראצ'י. כבישים מהירים גדולים באיסלאמבאד נסגרו כחלק מהסדרי הביטחון להגעתו של ראייסי, והממשלה הכריזה על חופשה ציבורית בקראצ'י. דיפלומטית פקיסטנית לשעבר ומומחית ביחסים בינלאומיים, מלייה לודי, רואה ביקור זה כ"הזדמנות להחזיר את היחסים למסלול ולתקן את הנזק שנגרם בינואר". לודי אמר ל-AFP, "האתגר העיקרי הוא ניהול הגבול, שבו לוחמים נמצאים בשני צידי הגבול האיראני-פקיסטני; לכן, הביקור יכול לגרום להסכם כלשהו בעניין זה". מומחה לענייני ביטחון, קמר צ'ימה, ציין כי הביקור נועד "לפחתת חוסר האמון" בין הצדדים. הוא מצפה "שיפור בניהול הגבולות והיציאה למסחר מאוחד יותר, שיפחית את הסחר הלא רשמי והבריחות". צ'ימה הדגיש כי "הקשרים הכלכליים שלנו אינם ברמה של היחסים הפוליטיים שלנו". הסכם בולט בין איראן לפקיסטן הוא הסכם אספקת הגז ב-2010 שהושקע לבניית צינור ממחסן הגז דרום פרס של איראן לפרובינציות בלוצ'יסטן וסינד של פקיסטן. למרות שהשלימה את חלקה של צינור הגז הממושך 1,800 ק"מ, שמטרתו לקשר את שדות הגז של דרום פרס לנאבשאח בפקיסטן ליד קראצ'י, איסלאמבאד היססה להתחיל בבנייה מצדה בשל חששות מפני סנקציות אמריקאיות, חששות שטהראן דוחה. פקיסטן ביקשה פטורים מארה"ב, שאומרת שהיא לא תומכת בפרויקט הזהירה מפני סיכונים של סנקציות בהתמודדות עם טהראן. בשל סיכונים פוטנציאליים של עונשים על הפרת ההסכם, בשווי מיליארדי דולרים, פקיסטן לאחרונה נתנה אור ירוק לבניית קטע של 80 ק"מ של צינור.