ההחלטה על איך להגיב הושלמה לאחר שהמועצה תקועה במשך יומיים במבוי סתום על קביעת סדר העדיפויות. גורמים ישראליים הצהירו כי מדינתם תגיב, אך פרטי גודל התגובה או הזמן לא נחשפו. על פי ערוץ 12 הישראלי, מועצת שרי המלחמה דנה ביום שני במספר אפשרויות "לפגוע" באיראן בעקבות התקפת הטילים והדרונים שלה על ישראל, אך מטרתו למנוע את ההפעלה של מלחמה ממוצעת. בדו"ח ללא מקורות, הערוץ דיווח כי ישראל מתכוונת להמשיך בפעולה בתיאום עם ארצות הברית, אשר הצהירה שהיא לא תצטרף לישראל בכל התקפה ישירה על איראן. מוקדם יותר היום, דובר הצבא הישראלי פיטר לרנר אמר לכתבים כי גורמים צבאיים הציגו לממשלה מגוון של אפשרויות תגובה לתקיפה האיראנית על ישראל. לורנר הוסיף כי תגובת ישראל עשויה לכלול תקיפה צבאית או לא, והצביע על כך ש"יש הרבה תרחישים שונים בין שתי האפשרויות הללו", כפי שצוטט על ידי ABC News. ישראל נשארת במצב הכוננות הגבוהה, אך כמה אמצעי חירום בוטלו, כולל כמה פעילויות בית ספר והגבלות על התכנסויות גדולות. המועצה קיימה ישיבה ארוכה ביום ראשון, שזוהה בחוסר הסכמה בין גורמים רשמיים בנוגע לטבע ולזמן של התגובה לתוקפנות האיראנית, והחלטה לקיים ישיבה נוספת ביום שני. התקשורת הישראלית הציע כי פגישה שלישית עשויה להתקיים ביום שלישי כדי להשלים את התייעצויות. הצורך בהרתעה גורמים ישראליים התעקשו כי תגובה היא הכרחית למטרות הרתעה, בהתחשב בחומרת ההתקפה האיראנית במונחים של כלי הנשק שנורו לעבר ישראל, והעובדה שההתקפה בוצעה ישירות מאיראן מבלי להסתתר מאחורי הסמכנים שלה. עם זאת, כל תגובה צריכה גם להימנע מהסכנה ליצירת הברית האסטרטגית הפוטנציאלית נגד איראן. שני מקורות ישראלים אמרו ל-CNN ביום שני כי מועצת המלחמה שוקלת אפשרויות צבאיות להגיב לתקיפה האיראנית, כולל היעד של מתקן איראני תוך הימנעות מפגיעות. בנוסף לנקמה צבאית אפשרית, מועצת המלחמה גם בוחנת אפשרויות דיפלומטיות כדי להגביר את הבידוד הגלובלי של איראן, לפי CNN. המקורות, שלא הוזכרו על ידי רשת החדשות, ציינו כי ישראל מתכננת להתחיל התקפה קרקעית על רפה בדרום רצועת עזה השבוע, אך דחתה את התוכניות הללו, מכיוון שהיא שוקלת כיצד להגיב לתקיפה האחרונה של איראן. ביום ראשון, שני שרי ישראל בכירים הציעו כי תגובה מיידית אינה קרובה ושהישראל לא תפעל לבד. שר ההגנה יואב גלאנט הצהיר שיש לישראל הזדמנות ליצור ברית אסטרטגית "נגד האיום החמור הזה שמציבה איראן". בינתיים, סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה ביום שני כי ניקולאי פטרושב, מזכיר מועצת הביטחון הרוסית, דן במתח ההולך וגובר במזרח התיכון עם ראש מועצת הביטחון הלאומי של ישראל, צ'אצ'י חנגבי. מועצת הביטחון הרוסית ציטטה את פטרושב כדובר על הצורך של כל הצדדים להתאפק כדי למנוע הסלמה של הסכסוך. מוקדם יותר ביום שני, הקרמלין הביע דאגה עמוקה על המתיחות המתגברת במזרח התיכון בעקבות התקפה של איראן על ישראל בתחילת השבוע. "דילמה" פגישה בין נתניהו, מנהיג האופוזיציה הישראלית יאיר לאפיד ומנהיגי מפלגות אחרים לדיון ביטחוני בוטלה, כפי שאושר על ידי תאגיד השידור הישראלי. התקשורת הישראלית דיווחה שההזמנה קודמת לתגובה ישראלית לאיראן. לפיד האשים את ממשלת נתניהו ביום שני בחלקה של "ההרתעה הישראלית" בעקבות ההתקפה הבלתי צפויה של איראן בשבת בלילה. נראה כי מועצת המלחמה נקרעה בין הצורך להגיב על ההתקפה האיראנית, ללא קשר למחיר הצפוי של פוטנציאל להצית מלחמה רחבה יותר, לבין בחירת תגובה מודרנית, וההשפעה שלה על דימוי ההרתעה של ישראל. יש גם את הצורך להעניק עדיפות לחמאס ולשלים את המשימה ברפאח או להתמקד בבניית הברית הישראלית הרצויה נגד איראן, גם אם זה אומר לדחות את המכות באיראן ורפאח. העיתון הישראלי "ידיות אהרונות" הצהיר, "יש דילמה. מצד אחד, אם ישראל לא תגיב, זה עשוי להעביר חולשה, בוודאי במזרח התיכון, מה שיגרום להתקפות נוספות בעתיד. מצד שני, אם ישראל תגיב, היא מסכנת מלחמה אזורית ויכולה למצוא את עצמה במלחמה על פני חזיתות רבות". בנק יעד הצבא הישראלי פיתח תוכנית להגיב לתקיפה האיראנית, שיצרה מציאות אסטרטגית חדשה, שכן זו הייתה ההתקפה הישירה הראשונה מטהראן על ישראל. ידיות אהרוןות' דיווחה כי תוכנית הצבא כללה הגדלת מאמצי המודיעין, כניסת מדענים ומפעלים של מזל"טים למטרה, ביצוע התקפות סייבר כדי להפריע לנמלים ולתשתיות אזרחיות, פגיעה בכלכלה האיראנית, ואפילו ביצוע תקיפות בתוך איראן. התוכנית נועדה לא לאבד את הקואליציה הבינלאומית הלא רשמית שנוצרה, והצבא מבקש לנצל אותה "כדי לרסן את איראן". גורמים צבאיים ישראלים הצהירו כי תגובה היא הכרחית כדי לשמור על הרתעה, בטענה כי הסבב עם איראן לא נגמר עדיין, אך דורש שיקול זהיר של גודל המבצע והיקף. לוקח זמן להגיב גם מחשיב כי הקואליציה נוצרה בעיקר מתוך הרצון למנוע הסלמה אזורית רחבה. עם ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ירדן משתתפים בהפרעת ההתקפה האיראנית, הם מובילים כעת מאמץ דיפלומטי כדי להבטיח כי המלחמה בין ישראל "חמאס" לא להתפשט למקומות אחרים. שאי הר-צווי מאוניברסיטת רייכמן אמר לערוץ 12, "כל המדינות, מסיבות שונות, ביקשו להפריע לתקפה האיראנית. מתוך חשש שאם הם לא יעזרו, ישראל עלולה לסבול נזק משמעותי, ולא משאירה לה ברירה אלא להגיב לתקיפת איראן באופן רחב, ובכך לשים את כל האזור בסיכון למלחמה גדולה". "בשביל האמריקאים, מניעת הרחבת הסכסוך היא רק צעד נוסף במדיניות שלהם למנוע הסלמה של סכסוכים במזרח התיכון בכל מחיר", הוא הוסיף. הנשיא ג'ו ביידן מיד הצליח לעצור את התקיפה הישראלית שאיראן תכננה לאחר ההתקפה על ישראל בשבת בלילה. ביידן הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו כי עליו להיות מרוצה מהניצחון שהושג בהשמדה של ההתקפה האיראנית, תוך הדגשת כי ארצות הברית גם לא תהיה חלק מהתקפה פוטנציאלית על איראן. בתגובה לשאלה על חסימת המכה הטילים האיראנית "המשמעותית" עם נזק מינימלי, דובר הצבא הישראלי פיטר לרנר אמר, "רק בגלל שהצלחנו בהחסימה, אנחנו לא צריכים להמעיט בערכו של מה שאיראן עשתה", והוסיף, "אנחנו לא יכולים לקחת את זה בקלות ראש". בכירים ישראלים לשעבר ונוכחים דחקו בכבוד לרצונותיו של ביידן ולא לאתגר אותו. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אמר כי הלילה של ההתקפה האיראנית "היה הלילה הגדול של ניצחון הנשיא ביידן, שעשה הבדל משמעותי על ידי מחויבותו לביטחון ישראל". אולמרט הוסיף, "ישראל לא צריכה להיגרר למלחמה מילים מפורשת, טיפוסית כאן. בלי ביידן, הכל היה נראה אחרת. זה צריך להיזכר לפני שתומכי ראש הממשלה והבריונים שסביבו מתחילים להוציא הצהרות, איומים, אזהרות, ודרישות". המחלוקת על אופי התגובה של ישראל לתקיפה האיראנית אינה מוגבלת למעמד הפוליטי אלא הגיעה גם למומחים ואנשי צבא לשעבר. בעוד גורמים ישראליים אישרו כי כל התקפה על רפיח הושעתה בשל התגובה לאיראן, יעקב אמדרור, ראש לשעבר של מועצת הביטחון הלאומי, הצהיר כי השלמת המבצע של הצבא הישראלי בעזה והחלמת החטופים הם כרגע חשובים יותר מאשר להגיב לאיראן. אמדרור, בן 75, אמר בראיון רדיו: "אנחנו חייבים לחזור לעזה ולסיים את העבודה שם. ראפא חייב להיות כבוש, וחטיבות חמאס שם לפרק". נתניהו דחה תאריך לא מוגדר ולא מפורסם לתקיפה על רפה במהלך ישיבת הממשלה ביום ראשון, והותיר את מועד ההתקפה על רפה מעורפל, לכאורה תלוי בכך שישראל תסגור קודם את התיק עם איראן. ידיות ציין כי ישראל הגיבה להודעות של העולם שביקשו ממנה לא לנקום בכך שאמרה, "ישראל תחליט על היקף, מקום וזמן התגובה". ללא קשר לאופי התגובה ולמה שהיא עלולה להוביל, ישראל עומדת כעת בפני מבחן אמיתי בכוונת פקידים איראנים בכירים אחרים בסוריה.